נגיף הפפילומה האנושי (HPV) הוא קבוצה של למעלה מ-200 סוגי נגיפים המשפיעים על העור והריריות בגוף האדם. חלק מהזנים של ה-HPV הם בעלי סיכון גבוה וקשורים להיווצרות של סרטן צוואר הרחם, פי הטבעת, הגרון ואזורים נוספים. נגיף הפפילומה מועבר לרוב במגע מיני, והוא אחד הזיהומים הנפוצים ביותר המועברים בדרכים אלו. חשוב לציין כי רוב האנשים הנחשפים לנגיף אינם מפתחים מחלות חמורות, אך עבור חלק מהנשים, הוא עלול לגרום להתפתחות תאים טרום-סרטניים או סרטניים.
בדיקת HPV היא כלי מרכזי במניעת סרטן צוואר הרחם. היכולת לזהות נוכחות של זנים בעלי סיכון גבוה מאפשרת טיפול ומעקב מוקדם, שמונעים את התפתחות המחלה. מעבר לכך, בדיקת HPV משמשת כבדיקת סקר לנשים בגילאים מסוימים ומסייעת לרופאים לזהות מקרים שבהם יש צורך בבדיקות נוספות כמו קולפוסקופיה או ביופסיה. ד”ר אלכס רבינוביץ מדגיש כי בדיקה זו מצילה חיים בכך שהיא מזהה בעיות לפני שהן הופכות לקטסטרופה רפואית.
בדיקת HPV מתבצעת לרוב כחלק מבדיקה גינקולוגית שגרתית. הבדיקה כוללת נטילת דגימה מתאי צוואר הרחם באמצעות מברשת קטנה או מטוש, פעולה שהיא פשוטה, מהירה ולא כואבת. דגימת התאים נשלחת למעבדה, שבה נבדקת נוכחות של נגיף הפפילומה וזיהוי סוגי הנגיפים הקיימים. לעיתים הבדיקה משולבת עם בדיקת פאפ (Pap smear), כדי לספק תמונה רחבה ומעמיקה יותר.
בדיקת HPV מתמקדת בזיהוי נוכחות ה-DNA או ה-RNA של נגיפי הפפילומה בצוואר הרחם. הבדיקה בודקת אם יש זנים בסיכון גבוה, כמו HPV 16 ו-HPV 18, שהם הגורמים המרכזיים להתפתחות סרטן צוואר הרחם. בדיקה זו אינה מזהה שינויים בתאים עצמם, ולכן לעיתים היא משולבת עם בדיקות נוספות, כמו בדיקת פאפ, להערכת מצב התאים בצוואר הרחם.
בדיקת HPV מציעה יתרונות רבים. ראשית, היא מאפשרת גילוי מוקדם של זיהום שעלול להוביל למחלות חמורות. שנית, מדובר בבדיקה לא פולשנית, קצרה ויחסית לא יקרה. בנוסף, הבדיקה מספקת תוצאות אמינות ומדויקות, מה שמאפשר לקבל החלטות רפואיות מבוססות. ד”ר אלכס רבינוביץ מסביר כי השימוש בבדיקה זו כחלק ממערך המניעה הרפואית הפחית משמעותית את שיעור מקרי סרטן צוואר הרחם בעולם.
לפני ביצוע בדיקת HPV, מומלץ להימנע משטיפות וגינליות או שימוש בתכשירים וגינליים במשך 24-48 שעות. כמו כן, יש להימנע מקיום יחסי מין יום לפני הבדיקה. הבדיקה אינה מומלצת בזמן מחזור, ולכן יש לתזמן אותה לאחר סיום הדימום. ההכנה הפשוטה הזו מבטיחה תוצאות אמינות ומדויקות.
מאפיין | בדיקת פאפ | בדיקת HPV |
מטרה | זיהוי שינויים בתאים | זיהוי נגיף ה-HPV |
תדירות מומלצת | כל 3–5 שנים | בהתאם לתוצאות הפאפ ולמדיניות |
שיטת בדיקה | בדיקה מיקרוסקופית של תאים | בדיקת DNA לזיהוי זני HPV |
בדיקת פאפ סמיר (PAP Smear) נועדה לאתר שינויים תאיים בצוואר הרחם שעלולים להתפתח לסרטן. למרות שמדובר בבדיקה שגרתית שמומלץ לבצע אחת לשלוש עד חמש שנים, ישנם מצבים מסוימים שבהם יש צורך בבדיקות תכופות יותר, כדי להבטיח מעקב רפואי קפדני ומניעת סיבוכים.
נשים שקיבלו בעבר תוצאות לא תקינות בבדיקת פאפ, כגון: ASCUS (Atypical Squamous Cells of Undetermined Significance): שינויים לא ברורים בתאים.LSIL או HSIL: שינויים קלים או חמורים בתאים
במקרים אלו, מומלץ לבצע בדיקות בתדירות גבוהה יותר, ולעיתים קרובות בשילוב עם בדיקות קולפוסקופיה או בדיקות HPV.
נשים עם תוצאה חיובית לזני HPV מסוכנים, כגון HPV-16 או HPV-18, נמצאות בסיכון מוגבר להתפתחות שינויים טרום-סרטניים בצוואר הרחם. במקרים כאלה:
ייתכן צורך בבדיקות חוזרות כל שנה.
לעיתים נדרשות בדיקות משלימות, כגון ביופסיה או קולפוסקופיה.
מערכת חיסון מוחלשת, הנגרמת ממחלות או טיפולים מסוימים, מעלה את הסיכון להתפתחות שינויים תאיים בצוואר הרחם:
מטופלות HIV: מומלץ לבצע בדיקת פאפ בתדירות גבוהה יותר, לעיתים אחת לשנה.
מטופלות כימותרפיה או השתלת איברים: דיכוי חיסוני עקב טיפולים מגביר את הצורך במעקב צמוד.
נשים שטופלו בעקבות שינויים תאיים חמורים, כגון:
LEEP או קוניזציה (Conization): כריתה כירורגית של רקמת צוואר הרחם הפגועה.
טיפולים להסרת נגעים טרום-סרטניים. במקרים אלו, הרופא עשוי להמליץ על בדיקות תכופות, לעיתים מדי חצי שנה בשנים הראשונות לאחר הטיפול.
נשים עם גורמי סיכון נוספים צריכות לעיתים לבצע בדיקות בתדירות גבוהה יותר:
עישון: עישון מגביר את הסיכון לשינויים בצוואר הרחם עקב השפעתו על תפקוד מערכת החיסון.
היסטוריה משפחתית של סרטן צוואר הרחם: נשים שיש להן קרובת משפחה מדרגה ראשונה שאובחנה עם סרטן צוואר הרחם.
במהלך ההריון, ייתכן צורך בבדיקת פאפ:
לפני ההריון: כחלק מהכנה רפואית להריון.
במהלך ההריון: אם לא בוצעה בדיקה בשנים האחרונות, או אם ישנם תסמינים חריגים, כגון דמם במהלך ההריון.
גם לאחר גיל המעבר, נשים שנמצאות בסיכון גבוה בשל היסטוריה רפואית או גורמים אחרים, עשויות להזדקק לבדיקות פאפ תכופות יותר.
בדיקות פאפ תכופות מאפשרות:
תדירות הבדיקות נקבעת בהתאם לגורמי הסיכון האישיים ולמצב הרפואי. חשוב להתייעץ עם גניקולוג מומחה כדי לבנות תוכנית מעקב מותאמת אישית, המאפשרת שמירה על בריאות צוואר הרחם.
תוצאה חיובית בבדיקת פאפ סמיר יכולה להיות מדאיגה, אך חשוב להבין שהיא אינה בהכרח מעידה על סרטן צוואר הרחם. תוצאה כזו מצביעה על כך שנמצאו שינויים בתאים של צוואר הרחם, הדורשים בירור נוסף או מעקב. הבנת המשמעות של התוצאה והשלבים הבאים תסייע לך לפעול בצורה מושכלת ולהבטיח בריאות מיטבית.
תוצאה חיובית מצביעה על נוכחות של תאים לא תקינים בצוואר הרחם. שינויים אלו יכולים לנוע בין שינויים קלים שאינם דורשים טיפול מידי לבין שינויים משמעותיים המצריכים בירור וטיפול. הסיבות המרכזיות לתוצאה חיובית כוללות:
כאשר מתקבלת תוצאה חיובית, מעבדת הפתולוגיה עשויה לספק מידע נוסף על סוג השינויים שנמצאו בתאים:
ASCUS (Atypical Squamous Cells of Undetermined Significance):
LSIL (Low-Grade Squamous Intraepithelial Lesion):
HSIL (High-Grade Squamous Intraepithelial Lesion):
ASC-H (Atypical Squamous Cells, cannot exclude HSIL):
AGC (Atypical Glandular Cells):
לאחר קבלת תוצאה חיובית, הרופא ימליץ על המשך בירור, בהתאם לסוג השינויים שנמצאו:
בדיקת HPV:
אם לא בוצעה במקביל לבדיקת הפאפ, ייתכן שתתבקשי לעבור בדיקה זו כדי לזהות את זן הנגיף.
בדיקה בה הרופא משתמש במכשיר הגדלה מיוחד (קולפוסקופ) כדי לבחון את צוואר הרחם, הנרתיק והפות. במהלך הבדיקה ניתן לקחת דגימה (ביופסיה) מהרקמה החשודה.
במקרים שבהם נמצאו שינויים חמורים בתאים, הרופא עשוי לקחת דגימה מהרקמה החשודה לבדיקה מיקרוסקופית מעמיקה.
אם השינויים הם קלים, ייתכן שהרופא ימליץ על בדיקות פאפ תכופות יותר, אחת לשישה חודשים או שנה, כדי לעקוב אחר המצב.
במקרה שאובחנו שינויים טרום-סרטניים, קיימות מספר אפשרויות טיפול בהתאם לחומרת השינויים:
שינויים קלים (LSIL): לרוב לא נדרש טיפול מיידי, אלא מעקב בלבד.
קוניזציה (Conization/ LEEP- Loop Electrosurgical Excision Procedure):
כריתה כירורגית של הרקמה הלא תקינה בצורת חרוט. לרוב הסרת הרקמה הלא תקינה מבוצעת בעזרת לולאת חוט חשמלי.
טיפולים אלו יעילים מאוד ומאפשרים הסרה של הרקמה הפגועה לפני שהשינויים מתפתחים לסרטן.
לא. ברוב המקרים, תוצאה חיובית אינה מעידה על סרטן, אלא על שינויים ברקמה שעלולים להתפתח לסרטן בעתיד אם לא יטופלו.
רוב השינויים קלים וחולפים מעצמם: במקרים שבהם המערכת החיסונית מצליחה להילחם בזיהום או בתאים הפגועים.
שינויים חמורים: מצריכים טיפול מיידי, אך אינם סרטן בשלב זה.
תוצאה חיובית בבדיקת פאפ היא קריאה להמשך בירור, אך אין צורך להיכנס ללחץ. רוב הממצאים מטופלים בהצלחה בשלביהם המוקדמים. שיתוף פעולה עם רופא הגניקולוג וביצוע הבדיקות המומלצות מבטיחים טיפול מיטבי והקטנת הסיכון להתפתחות סרטן צוואר הרחם.
בדיקה שמטרתה לזהות שינויים בתאי צוואר הרחם העלולים להוביל לסרטן.
לרוב לא. ייתכן אי-נוחות קלה בעת החדרת הספקולום.
כל אישה מגיל 25, או מוקדם יותר אם קיימים גורמי סיכון.
הבדיקה אורכת כ-5–10 דקות בלבד.
יש לבצע בדיקות נוספות, כמו קולפוסקופיה או בדיקת HPV.
מומחה לגינקולוגיה מיילדות ופוריות עם תת התמחות מיוחדת ב כירורגיה גינקולוגית וגינקולוגיה אונקולוגית.
054-489-3322
rabinovichcalendar@gmail.com
יצחק בן צבי 10 באר שבע - מגדלי הרכבת
