התקן תוך רחמי הוא אמצעי מניעה הפיך וארוך טווח, אין צורך לזכור לקחת אותו או להשתמש בו אם רוצים לקיים יחסי מין.
ההתקן מוחדר לתוך חלל הרחם על ידי רופא/ת הנשים, בתום השימוש או לקראת הריון, ההתקן גם מוצא עי רופא/ת נשים. הפוריות שבה לקדמותה כמעט מיד עם הסרת ההתקן. אבל חשוב לזכור שהתקנים אינם אמצעי מניעה חוצץ, כלומר ההתקן יכול למנוע הריון לא רצוי אך אינו מגן מפני הדבקה במחלות המועברות בזמן מגע מיני.
מרבית ההתקנים עשויים מפלסטיק עדין בצורת האות T עם תוספת של נחושת או קופסית המשחררת את ההורמון לבונורגסטרל (נגזרת של ההורמון הנשי פרוגסטרון) באופן מבוקר. לעומת זאת, ההתקן בלרין (Ballerin) עשוי מחוט ניטינול גמיש אשר עליו מושחלות כדוריות נחושת ויוצר צורה כדורית בחלל הרחם וההתקן גינופיקס (Gynefix) עשוי מחוט עבה עם מספר בדידי נחושת אך הוא מוברג/מעוגן לתוך שריר הרחם בחלק העליון של חלל הרחם.
המכנה המשותף לכל ההתקנים הוא מניעה מהזרע להגיע לביצית ומניעה מהביצית המופרית להשתרש בדופן הרחם. בנוסף, התקני נחושת משבשים את היכולת של הזרע להפרות. התקנים המשחררים את ההורמון לבונורגסטרל (levonorgestrel) מונעים את השגשוג של רירית הרחם ובכך מונעים את השתרשות הביצית המופרית כמו כן מעבים את הריר הצווארי ובכך מונעים את מעבר הזרע לחלל הרחם.
כל נערה או אישה שקיימה יחסי מין וכעת מעוניינת למנוע הריון ללא תלות בגיל שלה או בעבודה אם הייתה אי פעם בהריון או ילדה.
ההתקן הוא אמצעי בטוח ויעיל גם למתבגרות ונשים בגיל העשרה שטרם ילדו ולרוב זקוקות להגנה ארוכת טווח.
היריון חוץ-רחמי בעבר, היסטוריה של דלקות באגן וסוכרת (תלויה או לא תלויה באינסולין) לא מונעים החדרת התקן.
יש לפנות לבדיקת רופא על מנת להתאים התקן תוך רחמי. לעיתים יש צורך לבצע בדיקה לנוכחות זיהום לפני התאמת ההתקן. במקרה של זיהום יש ליטול אנטיביוטיקה בזמן החדרת ההתקן ולאחריו.
הליך ההתקנה אורך כמספר דקות בלבד ולעיתים יהיה מלווה בתחושת אי נעימות, אך לא ברמות כאב גבוהות. מי שסבילותה לכאב יחסית נמוכה, ניתן, לאחר התייעצות עם הרופא/ה, ליטול משככי כאבים כשעה טרם הכנסת ההתקן.
תחילה הרופא/ה ישאל אותך מספר שאלות על מנת לוודא שאין לך גורמי סיכון להתקן ולהמליץ לך על ההתקן המתאים ביותר בשבילך. לאחר מכן הוא יבצע בדיקה וגינלית כדי לקבוע את גודל הרחם ומיקומו.
ייתכן שיציע לך תרופה שתסייע בפתיחת צוואר הרחם לפני החדרת ההתקן ו/או תרופה לשיכוך כאב.
כדי להחדיר את ההתקן, הרופא יכניס ספקולום (מפשק) לנרתיק ואז ישתמש במכשיר מיוחד כדי להחדיר את ההתקן דרך פתח צוואר הרחם לתוך חלל הרחם. התהליך אורך מספר דקות במהלכו את עשויה להרגיש כאב קצר וחד ואחריו מעין התכווצויות קלות כמו בעת מחזור ו/או כאב גב שנמשכים מספר דקות. ניתן להשתמש במשככי כאבים ללא מרשם (כגון נורופן או אדוויל) במידה והכאב לא מרפה.
נשים רבות לא חשות כאבים מיד לאחר הפעולה, בעוד שאחרות צריכות זמן מה להתאושש.
לאחר החדרת ההתקן, חוט באורך של כ-1-2 סנטימטרים ייצא מצוואר הרחם לנרתיק. מטרתו היא לאפשר הסרה של ההתקן בשלב מאוחר יותר על ידי רופא. ניתן להרגיש את החוטים בעת החדרת אצבעות לנרתיק, אך אין למשוך אותם מכיוון שזה יכול להזיז את ההתקן ממקומו ואף להוציא אותו.
מומלץ לבצע בדיקת US כ 3-6 שבועות לאחר החדרת ההתקן התוך רחמי על מנת לוודא שההתקן נמצא במקום נכון במרכז חלל הרחם. ניתן לוודא שההתקן נמצא בחלל הרחם עי מישוש החוטים העדינים שנמצאים בעומק הנרתיק.
אם בן/ בת הזוג חשים את נוכחות חוטי ההתקן סמוך להחדרתו, ניתן לחזור לרופא/ת נשים לצורך קיצור החוטים.
מניעת הריון מושגת מיד עם החדרת התקן שמכיל נחושת. מאידך גיסא, אם התקן המשחרר לבונורגסטרל מוחדר בזמן המחזור החודשי או שבע ימים מתום הדימום המחזורי – ההגנה היא מיידית. לעומת זאת, אם התקן המשחרר לבונורגסטרל מוחדר בכל זמן אחר בחודש, יש צורך באמצעי מניעה נוסף במשך כשבעה ימים.
הסיבוכים של החדרת התקן תוך רחמי הינם נדירים. לרוב מתבטאים בשנה הראשונה לאחר החדרתו
הסיכון לדלקת אגנית בעקבות החדרת התקן הוא נמוך (פחות מ 1%), השכיחות הגבוהה ביתר של דלקות אגניות היא ב 21 הימים הראשונים לאחר החדרת ההתקן. הסיכוי לדלקת אגנית אינו גבוה יותר בנשים צעירת ומתבגרות
ההתקן התוך-רחמי מקטין את הסיכון להריונות מחוץ לרחם בהשוואה לנשים ללא אמצעי מניעה (0.2% מול 1%). בנשים הנקלטות להריון בנוכחות התקן תוך רחמי, ייתכן היריון מחוץ לרחם- מצב מסכן חיים בו הביצית המופרית משתרשת מחוץ לרחם, בדרך כלל בחצוצרה.
לאחרונה חלק מהרופאים ממליצים להשאיר את ההתקנים בחלל הרחם מעל חמש שנים. המלצה זו מבוססת על מספר פרסומים בספרות הרפואית שהראו שחלק מהתקני הנחושת והתקן המשחרר לבונורגסטרל מסוג מירנה מונעים הריון בצורה יעילה גם עשר שנים לאחר ההחדרה הראשונית. אולם חשוב להדגיש שמשרד הבריאות ממליץ להוציא/ להחליף את ההתקנים לאחר חמש שנים (התקן מסוג Janesse – לאחר שלוש שנים) וזאת בהתאם להמלצת החברות המייצרות את ההתקנים.
מאידך גיסא/ מצד שני, התקן המשחרר לבונורגסטרל מסוג מירנה מאושר לשימוש לצורך מניעת הריון לשש שנים בחלק מהמדינות באירופה ולשבע שנים בארצות הברית.
ניתן להוציא את ההתקן בכל שלב של המחזור החודשי. הוצאת ההתקן מתבצעת עי רופא/ת נשים, בדרך כלל נמשכת מספר שניות ועשויה להיות מלווה בחוסר נוחות זמני.
יעילות ההתקן במניעת הריון היא כ- 98-99%. המשמעות היא שפחות מאישה אחת מכל 100 נשים המשתמשות בהתקן תוך רחמי תיכנסנה להריון בפרק זמן של שנה.
הכנסת התקן תוך רחמי כרוכה בכאב קל עד בינוני, אך הוא נמשך לרוב מספר דקות בלבד. חלק מהנשים חוות דימום או כאבים קלים לאחר ההחדרה. אם את מרגישה כאב חזק או דימום חריג, כדאי לפנות לרופא.
התקן הורמונלי יכול להחזיק בין 3 ל-5 שנים, בעוד שהתקן הנחושתי יכול להחזיק עד 10 שנים. לאחר תקופה זו יש להחליף את התקן אצל הרופא.
לא, התקן תוך רחמי לא גורם לעקרות. לאחר הוצאת התקן, הפריון חוזר לרוב מיידית, וניתן להיכנס להריון שוב.
התקן תוך רחמי הוא פתרון מצוין עבור נשים רבות, אך ישנם מצבים רפואיים מסוימים שבהם הוא לא מתאים, כמו במקרה של זיהומים או בעיות רפואיות אחרות ברחם. רופא גינקולוג יוכל להעריך אם התקן מתאים למצבך הבריאותי.
אם מוסרות השחלות, יתכנו שינויים הורמונליים הדומים לאלו של גיל המעבר. ניתן לטפל בתסמינים באמצעות טיפול הורמונלי חלופי.
מומלץ להימנע מפעילות גופנית מאומצת, לעקוב אחרי הנחיות הרופא ולדאוג לתזונה מאוזנת ומנוחה מספקת.
מומחה לגינקולוגיה מיילדות ופוריות עם תת התמחות מיוחדת ב כירורגיה גינקולוגית וגינקולוגיה אונקולוגית.
054-489-3322
dralexrabino@gmail.com
יהודה הנחתום 6 באר שבע (מרפאת לויטס - בית דניאל)
