דימום וגינלי מוגבר או לא סדיר הוא תופעה נפוצה בקרב נשים, שעשויה להיגרם ממגוון סיבות רפואיות. תופעה זו עשויה לכלול דימום ממושך או חזק יותר מהרגיל, דימומים בין מחזוריים, או דימום שלא מתואם למחזור החודשי. למרות שברוב המקרים מדובר במצב שאינו מסכן חיים, דימום לא סדיר יכול להצביע על בעיות בריאותיות שונות, ולכן חשוב להבין את הגורמים האפשריים ולפנות לטיפול רפואי כאשר יש צורך.
דימום וגינלי לא סדיר או מוגבר עשוי להיגרם ממגוון רחב של סיבות. הסיבות משתנות בין גיל, מצב בריאותי כללי ושימוש בתרופות שונות. להלן הרחבה על כמה מהגורמים השכיחים ביותר לדימומים בלתי סדירים:
הורמונים, במיוחד אסטרוגן ופרוגסטרון, משחקים תפקיד משמעותי במווסת המחזור החודשי. שינויים בכמות ההורמונים יכולים להוביל לדימומים בלתי סדירים. גורמים כמו גיל ההתבגרות וגיל המעבר יכולים להוביל לחוסר איזון הורמונלי, דבר שגורם לדימומים חריגים.
שרירנים/ מיומות הם גידולים שפירים (לא ממאירים) המתפתחים ברקמת השריר של הרחם. הם יכולים לגרום לדימומים כבדים או ממושכים, ולעיתים גם לכאבים. פוליפים הם גידולים שפירים קטנים שנמצאים על פני רירית של הרחם, ולעיתים גם הם עשויים לגרום לדימומים לא סדירים.
אנדומטריוזיס הוא מצב שבו רקמת רירית הרחם (האנדומטריום) גדלה מחוץ לרחם, בדרך כלל על חצוצרות, שחלות או דפנות האגן. מצב זה יכול לגרום לדימומים לא סדירים ומכאיבים, במיוחד בתקופות המחזור החודשי.
זיהומים בצוואר הרחם (Cervicitis) או ברחם עצמו (Endometritis) עשויים להוביל לדימומים לא סדירים. זיהומים אלו יכולים להיגרם ממחלות מין כמו כלמידיה, גונוריאה או טריכומונס, וכן כתוצאה מהתפשטות חיידקים לאחר לידה או הפלה.
תרופות מסוימות, כמו גלולות למניעת הריון, התקנים תוך רחמיים (IUD) ותרופות לדלקות או מחלות כרוניות, עשויות להפריע למחזור החודשי ולגרום לדימומים לא סדירים. דימומים בין מחזוריים יכולים להתרחש במיוחד במהלך חודשי השימוש הראשונים בגלולות.
למרות שזהו מצב נדיר, דימום וגינלי לא סדיר עשוי להיגרם ממחלות ממאירות כמו סרטן צוואר הרחם, סרטן הרחם או סרטן השחלות. מצב זה מצריך אבחון מוקדם וחשוב לפנות לרופא במקרים של דימומים בלתי מוסברים.
כאשר אישה פונה לרופא עם תלונות על דימום וגינלי לא סדיר, הרופא יתחיל את תהליך האבחון בתשאול מקיף. הוא יבדוק את היסטוריית המחזור החודשי, את מאפייני הדימום, את אורכו ואת החוזק שלו, וכן כל סימפטום נוסף שיכולה האישה לדווח עליו. להלן הבדיקות הנפוצות לאבחון:
השלב הראשון לאבחון הוא בדיקה גינקולוגית. הבדיקה כוללת הערכה של מצב הצוואר הרחם, בדיקת נרתיק ולחץ על הרחם, שמסייעת לזהות אם קיימת בעיה מקומית ברחם או בשחלות שגורמת לדימומים.
במקרים רבים, בדיקת אולטרסונוגרפיה היא אמצעי עזר חשוב לאבחון בעיות ברחם ובשחלות. באמצעות אולטרסונוגרפיה ניתן לזהות נוכחות של פיברואידים, פוליפים או ציסטות בשחלות.
היסטרוסקופיה היא הליך שבו הרופא מכניס מצלמה דקה לחלל הרחם על מנת לבדוק את הרירית הפנימית של הרחם ואת המבנה הפנימי של הרחם. זהו כלי אבחוני חשוב לזיהוי פוליפים, מיומות, רירית לא תקינה ועוד.
בדיקות דם חשובות גם כדי לזהות סיבות פוטנציאליות לדימומים לא סדירים. למשל, רמות נמוכות של המוגלובין עשויות להצביע על אנמיה כתוצאה מדימומים מוגברים, בעוד שבדיקות הורמונליות יכולות להצביע על חוסר איזון הורמונלי או על בעיות בתפקוד השחלתי.
קולפוסקופיה היא בדיקה שבה הרופא משתמש במיקרוסקופ מיוחד כדי לבדוק את צוואר הרחם ולהעריך את מצבו. הבדיקה נעשית לעיתים לאחר שהרופא זיהה דימומים לא סדירים שמגיעים מצוואר הרחם. אם יש חשש למצב טרום-סרטני, הקולפוסקופיה יכולה להנחות את הרופא לבדיקות נוספות.
האבחון המוקדם והטיפול המתאים הם קריטיים כדי להימנע ממחלה חמורה או להשיב את מחזור הדם למצב סדיר ובריא.
גורם | תסמינים עיקריים | טיפול מומלץ |
חוסר איזון הורמונלי | דימומים בין מחזוריים, דימום חזק | טיפול הורמונלי (גלולות, IUD) |
פיברואידים | דימומים מרובים או כואבים | ניתוח, טיפול הורמונלי |
אנדומטריוזיס | כאבים בזמן מחזור, דימומים לא סדירים | טיפול הורמונלי, ניתוח |
גידולים או פוליפים | דימומים לא סדירים, דימום לאחר יחסי מין | ניתוח |
זיהומים | דימומים לאחר יחסי מין, כאבים | טיפול אנטיביוטי |
דימום וגינלי לא סדיר עשוי להיגרם ממגוון סיבות, חלקן פחות חמורות וחלקן דורשות טיפול רפואי מתקדם. חשוב לפנות לרופא במקרים של דימומים לא סדירים על מנת לאבחן את הגורם ולקבל טיפול מתאים. אם אתם חווים תסמינים אלו, מומלץ לקבל ייעוץ רפואי מקצועי בהקדם.
דימום וגינלי לא סדיר הוא דימום שאינו תואם למחזור החודשי הרגיל של האישה. זה יכול לכלול דימומים בין מחזוריים, דימומים ממושכים או דימומים חזקים מהרגיל.
כן, דימום וגינלי לא סדיר עשוי להיגרם משימוש באמצעי מניעה כמו התקנים תוך רחמיים (IUD) או גלולות.
האבחון כולל תשאול רפואי, בדיקות גינקולוגיות, אולטרסונוגרפיה, היסטרוסקופיה ובדיקות דם.
הסיכונים כוללים זיהומים, דימומים, ופגיעות באיברים סמוכים. ניתוחים אלו מבוצעים בדרך כלל בצורה בטוחה לאחר הערכה רפואית מעמיקה.
משך ההחלמה משתנה בהתאם לשיטת הניתוח, ונע בין שבועיים לשמונה שבועות.
מומחה לגינקולוגיה מיילדות ופוריות עם תת התמחות מיוחדת ב כירורגיה גינקולוגית וגינקולוגיה אונקולוגית.
054-489-3322
rabinovichcalendar@gmail.com
יהודה הנחתום 6 באר שבע (מרפאת לויטס - בית דניאל)
