קונדילומה, או יבלות באברי המין, היא מחלת עור הנגרמת על ידי וירוס הפפילומה האנושי (HPV). מדובר במחלה זיהומית המתבטאת בנגעים עוריים, שלעיתים מופיעים בצורת יבלות קטנות באזורי המין, פי הטבעת ולעיתים באזורים נוספים כגון הפה והגרון. הקונדילומה נפוצה בעיקר בקרב אנשים פעילים מינית ונחשבת לאחת מהמחלות המועברות במגע מיני ( STD ) הנפוצות ביותר. היבלות עצמן עשויות להיות שטוחות, מחוספסות או דמויות כרובית, והן לרוב אינן כואבות אך עשויות לגרום לאי-נוחות או לעגמת נפש אסתטית.
קונדילומה, היא תוצאה של זיהום על ידי נגיף הפפילומה האנושי (HPV). הנגיף מועבר בעיקר במגע מיני וגורם ליבלות באזורים אינטימיים.
HPV: נגיף הכולל מעל 100 זנים שונים, כאשר רק חלקם גורמים לקונדילומה.
קונדילומה: נגרמת בעיקר על ידי הזנים 6 ו-11 של הנגיף, הנחשבים לבעלי סיכון נמוך לגרום לסרטן.
הנגיף יכול להימצא בגוף גם ללא תסמינים גלויים, ולכן אדם יכול להיות נשא מבלי לדעת זאת.
התסמינים של קונדילומה משתנים מאדם לאדם, ולעיתים היא מתפתחת ללא סימנים כלל. הסימנים הנפוצים כוללים הופעת יבלות או נגעים קטנים באזורים המיניים או סביב פי הטבעת. היבלות עשויות להופיע כבודדות או כקבוצה ולהיות בצבע העור, בצבע מעט בהיר יותר או כהה יותר מצבע העור. לעיתים מופיעים גם גרד, תחושת אי-נוחות או דימום קל בעת מגע. בחלק מהמקרים, הנגעים עלולים לגרום להיצרות תעלת הנרתיק או פי הטבעת, מה שעלול להשפיע על איכות החיים היומיומית של המטופל. נגעים בחלל הפה או על פני הלשון יכולים לגרום לכאבי גרון שיעול ושינו בטעים.
אבחון קונדילומה מתבצע על ידי רופא מומחה, לרוב גניקולוג או דרמטולוג, באמצעות מספר שיטות שמטרתן לאתר את היבלות ולאשר את הקשר לנגיף ה-HPV.
השלב הראשון באבחון הוא בדיקה ויזואלית של האזורים החשודים. הרופא מחפש יבלות אופייניות על פני העור והריריות באזור איברי המין, פי הטבעת ולעיתים גם בלוע. היבלות יכולות להיות קטנות, מחוספסות, ולעיתים בצבע עור או בצבע שונה מעט.
קולפוסקופיה היא בדיקה מיקרוסקופית לא פולשנית, המשמשת לזיהוי יבלות ושינויים בלתי נראים בעין באזורי צוואר הרחם, הנרתיק והפות. הרופא משתמש בחומצה אצטית המבליטה אזורים נגועים, ומאפשרת זיהוי מדויק יותר.
בדיקות PCR הן השיטה המתקדמת ביותר לזיהוי נגיף ה-HPV ולסיווגו. בדיקות אלו מזהות את החומר הגנטי של הנגיף בדגימה, כגון דגימת תאים מצוואר הרחם או עור. באמצעות PCR ניתן לדעת האם מדובר בזנים בעלי סיכון גבוה או נמוך.
במקרים שבהם יש חשש לממאירות או כאשר הממצאים אינם חד משמעיים, הרופא עשוי לבצע ביופסיה. דגימה קטנה נלקחת מהיבלת לבדיקה פתולוגית, שמאפשרת לזהות שינויים תאיים הקשורים ל-HPV.
במקרים מסוימים, הרופא עשוי להמליץ על בדיקות נוספות כמו בדיקות דם, כדי לשלול מחלות מין אחרות או לזהות מצבי חיסוניות שעלולים להשפיע על תפקוד מערכת החיסון.
מחלת הקונדילומה נגרמת על ידי וירוס הפפילומה האנושי (HPV), אשר כולל למעלה מ-150 זנים שונים. חלק מהזנים קשורים לסיכון מוגבר להתפתחות גידולים סרטניים באיברי המין ובאזורים אחרים. ההדבקה בנגיף מתרחשת בעיקר (98%) באמצעות מגע מיני, כולל יחסי מין וגינאליים, אנאליים ואוראליים. זנים מסוימים של הנגיף, כגון HPV-6 ו-HPV-11, אחראים לרוב מקרי הקונדילומה, בעוד שזנים אחרים, כמו HPV-16 ו-HPV-18, יכולים לגרום לסרטן.
הדבקה בקונדילומה מתרחשת בעיקר דרך מגע ישיר עם עור או ריריות של אדם נגוע בנגיף ה-HPV. המגע עלול להתרחש במהלך יחסי מין וגינאליים, אנאליים או אוראליים. הסיכון להדבקה עולה עם ריבוי בני זוג מיניים או שלא משתמשים בקונדום. חשוב לציין כי נגיף ה-HPV יכול לעבור גם במגע עור לעור באזורים שמחוץ לאיברי המין, ולכן הקונדום אינו מספק הגנה מלאה (70%). במקרים מסוימים, הדבקה יכולה להתרחש גם במהלך לידה מאם נגועה לתינוקה.
מניעת הקונדילומה מתחילה במודעות ובחינוך למיניות בריאה. החיסון נגד וירוס ה-HPV הוא האמצעי היעיל ביותר למניעת הדבקה. מומלץ להתחסן לפני תחילת הפעילות המינית, אך הוא יעיל גם בקרב מבוגרים צעירים. שימוש בקונדומים במהלך יחסי מין מפחית את הסיכון להדבקה אך אינו מספק הגנה מלאה. כמו כן, הימנעות מריבוי בני זוג ושמירה על תקשורת פתוחה בין בני הזוג בנוגע להיסטוריה רפואית ומינית תורמת להפחתת הסיכון. חשוב להקפיד על בדיקות תקופתיות אצל רופא הנשים, במיוחד אם קיימים גורמי סיכון.
הטיפול בקונדילומה כולל מגוון רחב של אפשרויות רפואיות המותאמות למצבה של המטופלת. טיפולים נפוצים כוללים הסרת היבלות באמצעים טכנולוגיים חדישים כמו נאנו-פלזמה (Nano-plasma) ולייזר, או הקפאה בחנקן נוזלי ובצריבה באמצעות חשמל. בנגעים קטנים מאוד ובודדים ניתן לשקול שימוש בתרופות מקומיות כגון משחות אימיקוימוד או פודופילוטוקסין. במקרים חמורים או עמידים, ניתן לבצע טיפולים כירורגיים להסרת הנגעים. במרפאה שלנו אנו מקפידים על דיסקרטיות מוחלטת, תוך התאמת הטיפול הטוב ביותר לכל מטופל. כמו כן, אנו שמים דגש על מניעה, הכוללת חיסון נגד נגיף ה-HPV ושימוש באמצעי מניעה מתאימים.
במהלך ההריון, שינויים הורמונליים וחיסוניים בגוף האישה עלולים להחמיר את תסמיני הקונדילומה ואף לגרום לצמיחה מהירה של יבלות.
הסיכון להדבקת התינוק בזמן הלידה קיים, אך נדיר. במקרים נדירים, תינוק שנדבק ב-HPV עלול לפתח יבלות בגרון (papillomatosis).
כן, ניתן להידבק גם אם הנשא אינו מראה סימנים חיצוניים, שכן הנגיף יכול להיות רדום ולהתפרץ מאוחר יותר. במילים אחרות, גם בן זוג ללא נגעים נראים לעין או הטוען/ טוענת שנבדק עי רופא עור או רופא נשים, יכול להדביק בקונידלומה.
טיפולים יכולים להסיר את היבלות שניתן לראות בעין או לזהות באמצעות קולפוסקופ (מיקרוסקופ מיוחד לפות, נרתיק וצוואר הרחם), אך הנגיף עצמו עשוי להישאר בגוף ולעיתים להתפרץ מחדש במקומות שלא עברו טיפול. לכן יש להקפיד על מעקב רפואי.
תשובה: כל אחד ואחת יכולים לקבל את החיסון ללא הגבלת גיל. רצוי להשלים את החיסון לפני התחלת קיום יחסי מין, אך גם מבוגרים וגם כאלה שיש או שהיו להם נגעים של קונדילומה יכולים להפיק ממנו תועלת.
לא ניתן למנוע באופן מוחלט את ההדבקה, אך חיסון ושימוש באמצעי מניעה יכולים להפחית משמעותית את הסיכון.
מומחה לגינקולוגיה מיילדות ופוריות עם תת התמחות מיוחדת ב כירורגיה גינקולוגית וגינקולוגיה אונקולוגית.
054-489-3322
rabinovichcalendar@gmail.com
יהודה הנחתום 6 באר שבע (מרפאת לויטס - בית דניאל)
