ציסטות בשחלה: אבחון וטיפול

שיטות כריתה: איך מסירים ציסטה בשחלה ומה כדאי לדעת

לפרוסקופיה (ניתוח זעיר-פולשני — הבחירה המועדפת ברוב המקרים)

ברוב המצבים מסירים ציסטות בגישה לפרוסקופית: שלושה–ארבעה חתכים זעירים בדופן הבטן, מצלמה דקה וכלים עדינים. לאחר ניפוח עדין של חלל הבטן, מפרידים את דופן הציסטה מרקמת השחלה ושואפים לשמר כמה שיותר מרקמה תקינה. את הציסטה מכניסים ל־Endo-bag ומוציאים בשלמות כדי לצמצם פיזור תוכן (חשוב במיוחד בדרמואיד ובציסטות מוציניות). משך ההליך בדרך כלל קצר, הכאב מתון יחסית, ושחרור הביתה מתרחש לרוב באותו יום או ביום שלאחריו. חזרה הדרגתית לשגרה מתאפשרת בתוך כשבוע–שבועיים, לפי קצב ההחלמה האישי.

שימור השחלה מול כריתה מלאה

המטרה הראשונה בנשים בגיל הפוריות היא כריתת ציסטה ושימור השחלה (Cystectomy). במקרים מסוימים—למשל אחרי גיל המעבר, בציסטות גדולות במיוחד, או כשקיים חשד ממשי לממאירות—נעדיף כריתת שחלה חד-צדדית (Oophorectomy) ולעיתים גם של החצוצרה בצד זה. ההחלטה מתקבלת יחד, לפי גיל, תסמינים, גודל ומראה הציסטה, היסטוריה רפואית ותכניות לפוריות. באנדומטריומה מקפידים על טכניקה עדינה כדי לצמצם פגיעה ברזרבה השחלתית.

ניתוח פתוח (לפרוטומיה) — מתי זה בכל זאת נכון?

כאשר הציסטה ענקית, יש הדבקויות משמעותיות, או שקיים חשד גבוה לממאירות—נבחר בחתך בטן גדול יותר (לפרוטומיה). גישה זו מאפשרת שליטה רחבה יותר בחלל הבטן, אך כרוכה בכאב ובהחלמה ארוכים יותר. לעיתים מתחילים בלפרוסקופיה וממירים לניתוח פתוח אם מתברר במהלך ההליך שזה בטוח ומתאים יותר.

כריתה בסיוע רובוט — למקרים נבחרים

במרכזים מסוימים מוצע ניתוח זעיר-פולשני בסיוע רובוט. היתרון העיקרי הוא דיוק תנועות ותפירה נוחה במקרים מורכבים (הדבקויות, אנדומטריוזיס עמוק). לרוב אין יתרון מהותי לעומת לפרוסקופיה רגילה בציסטות פשוטות, ולכן השימוש נשקל נקודתית בהתאם לזמינות ולמאפייני המקרה.

מצבים דחופים: תסביב או קרע בציסטה

כאבי אגן חדים, בחילה או הקאות עלולים להצביע על תסביב שחלה—מצב דחוף שמצריך ניתוח מיידי. השאיפה היא לבצע פתיחה וסיבוב חזרה (Detorsion) ושימור השחלה, ובהמשך לטפל בציסטה שגרמה לתסביב. בקרע עם דימום פעיל נבצע עצירת דימום וטיפול ממוקד, לעיתים בלפרוסקופיה.

מה קורה לפני הניתוח?

לפני ההליך נעבור על ההיסטוריה הרפואית, בדיקות הדם וההדמיה, נתאים את סוג הניתוח, נסביר על ההרדמה וההחלמה, ונעבור על תרופות קבועות (כולל דילול דם). לעיתים נמליץ על צום קצר מהלילה, מקלחת סבון אנטיספטי, והפסקת עישון לתקופת ההחלמה.

מה לצפות אחרי הניתוח?

בימים הראשונים ייתכנו עייפות, אי-נוחות סביב החתכים ונפיחות קלה בבטן. תחושת “כאב בכתפיים” נובעת מהגז ששימש בניתוח ונעלמת בהדרגה. מעודדים הליכה קלה ושתייה מרובה כבר ביום הראשון, ותזונה קלה עד לחזרה לשגרה. סימני אזהרה שדורשים פנייה לבדיקה: חום, כאב שמחריף ולא משתפר, דימום חריג, הקאות מרובות או הפרשה לא רגילה מהחתכים.

סיבוכים אפשריים (נדירים) והפחתת סיכון

כמו בכל ניתוח, עלולים להתרחש דימום, זיהום, פגיעה באיברים סמוכים (שלפוחית שתן, מעי, כלי דם), או היווצרות הידבקויות. שימוש בטכניקה זעיר-פולשנית, כלים עדינים, הוצאת הציסטה בשק ייעודי ותפירה קפדנית—כל אלה מצמצמים סיכונים. במקרים מסוימים יש סיכוי לחזרת ציסטה בעתיד; במעקב מסודר ניתן לאתר מוקדם ולטפל בהתאם.

פוריות ורזרבה שחלתית

בנשים שרוצות הריון בעתיד מקפידים על כריתת הציסטה תוך שמירה מקסימלית על רקמת השחלה. במצבים מורכבים במיוחד נידון מראש גם נושא שימור פוריות (למשל בחירה בתזמון הניתוח, או ייעוץ פוריות לפניו). ההחלטות מתקבלות יחד, בשקיפות מלאה ובהתאמה אישית.

בשורה התחתונה: ברוב המקרים מסירים ציסטות בגישה זעיר-פולשנית תוך שימור השחלה, עם החלמה מהירה יחסית ותוצאות מצוינות. במקרים מורכבים יותר בוחרים את השיטה הבטוחה והנכונה ביותר עבורך—כדי להשיג טיפול מלא לצד שמירה על איכות חיים ופוריות.

תוויות לניתוח: מתי מומלץ להסיר ציסטה בשחלה

תסמינים משמעותיים או סיבוך דחוף

כאשר הציסטה גורמת לכאבי אגן חזקים ומתמשכים, לדימום חריג, ללחץ על שלפוחית השתן או המעי, או כשהיא מתפוצצת או מסתובבת סביב עצמה (תסביב) — נעדיף טיפול ניתוחי. במצבי חירום כמו תסביב או דימום פנימי פעיל נפעל מידית כדי לשמור על השחלה ולמנוע סיבוכים.

מראה חשוד בהדמיה

אם באולטרסאונד או ב-MRI רואים מרכיבים מוצקים, מחיצות רבות, פפילות בולטות, זרימת דם חריגה או נוזל חופשי בכמות גדולה — נמליץ על ניתוח אבחנתי־טיפולי. במקרים כאלה חשוב לקבל תשובה פתולוגית ולכוון טיפול המשך.

גודל גדול או צמיחה מהירה

ציסטה גדולה בדרך כלל מעל 5–7 ס"מ, או כזו שגדלה בצורה עקבית בבדיקות מעקב, תעלה את הסיכון לכאב, לתסביב וללחץ על איברים סמוכים. במצבים כאלה נשקול כריתה זעיר-פולשנית גם אם אין תסמינים משמעותיים.

התמדה ללא שינוי

כאשר ציסטה “פשוטה” לא נעלמת אחרי תקופת מעקב סבירה (לרוב שניים-שלושה מחזורים בגיל הפריון) או כשהיא חוזרת שוב ושוב ומפריעה לשגרה, ניתוח הופך לאפשרות מעשית שמונעת סיבוכים עתידיים.

אחרי גיל המעבר

בגיל זה נתייחס ביתר זהירות. אם הציסטה אינה טיפוסית, אם היא גדולה, אם היא משתנה במעקב או כשמצטרפים סימנים קליניים — נמליץ על כריתה, לעיתים יחד עם השחלה והחצוצרה באותו הצד, בהתאם להערכה האישית.

השפעה על פוריות ותכנון הריון

כאשר ציסטה פוגעת באיכות הביוץ, מפריעה לטיפולי פוריות, או כשמדובר באנדומטריומה משמעותית שגורמת לכאב ולדלקת באגן — ניתוח עדין לשימור השחלה יכול לשפר תסמינים ולהקל על תהליכי פוריות. לפני טיפולי IVF נשקול כריתה של ציסטות מסוימות כדי לשפר גישה לשחלות ולמנוע זיהומים.

סוגי ציסטות עם נטייה לניתוח

בדרמואיד גדולה, בציסטות מוקיניות/סרוזיות שאינן טיפוסיות, או באנדומטריומה שגדלה או כואבת מאוד — נבחר לעיתים בכריתה מתוכננת בלפרוסקופיה, עם שימור מקסימלי של רקמת השחלה.

הריון

במהלך הריון נעדיף מעקב צמוד. אם הציסטה גדולה מאוד, כואבת, מסתובבת או נראית לא טיפוסית, ננתח בזמן המתאים להריון (בדרך כלל בשליש השני), בגישה זעיר-פולשנית כשאפשר.

רצון המטופלת ואיכות חיים

גם כשהאינדיקציה גבולית, החלטה יכולה להשתנות אם הכאב גובר, אם יש חרדה מתמשכת, או אם הציסטה מפריעה לחיי היום-יום. נבנה יחד החלטה מושכלת אחרי הסבר מלא על יתרונות, סיכונים ואלטרנטיבות.

מתי לא חייבים ניתוח

בציסטות תפקודיות קטנות בגיל הפריון, בממצאים “פשוטים” שנראים בטוחים ואינם גורמים לתסמינים, ובמצבים שבהם הציסטה נעלמת או נשארת יציבה במעקב — נעדיף השגחה מתוכננת ובדיקות חוזרות במקום התערבות מידית.

טיפול ומעקב

הטיפול מותאם אישית לפי גיל, סימפטומים, גודל ומראה הציסטה, ותכניות לפוריות.

מתי מספיק מעקב?

בגיל הפריון, ציסטה פשוטה וקטנה לרוב נעלמת. נמליץ על בדיקה חוזרת אחרי מחזור-שניים כדי לוודא שחלפה.

תרופות והפחתת הישנות

גלולות למניעת הריון לא מכווצות ציסטה קיימת, אך יכולות להפחית יצירה של ציסטות תפקודיות חדשות אצל מי שמתאים לה טיפול כזה.

מתי ניתוח מומלץ?

כשיש כאב משמעותי, ציסטה גדולה, שינוי במעקב, או מראה שמעלה חשד — נשקול ניתוח. ברוב המקרים מבצעים לפרוסקופיה (ניתוח זעיר-פולשני) תוך ניסיון לשמר את השחלה.

תסביב שחלה — סימנים שלא מתעלמים מהם

ציסטה גדולה מעלה סיכון ל"תסביב" — פיתול של השחלה סביב עצמה. זה מצב דחוף. כאב אגן פתאומי וחזק, לעיתים עם בחילה או הקאה, מצריך פנייה מיידית למיון.