תסמונת אשרמן – גורמים, אבחון, טיפול והשפעה על פוריות האישה

תסמונת אשרמן היא אחת ההפרעות הרחמיות המשמעותיות והמורכבות ביותר בתחום הגינקולוגיה, בעיקר בשל השפעתה הישירה על מחזור הווסת, על פוריות האישה ועל מהלך הריונות עתידיים. מדובר במצב שבו נוצרת פגיעה במבנה התקין של חלל הרחם, לרוב בעקבות הליך רפואי או דלקתי, וכתוצאה מכך מתפתחות הידבקויות וצלקות הפוגעות ברירית הרחם. למרות שמדובר בתסמונת שאינה שכיחה באוכלוסייה הכללית, החשיבות הקלינית שלה גבוהה, שכן במקרים רבים היא מתגלה רק לאחר הופעת תסמינים כמו היעדר וסת, וסת מועטה, כאבים מחזוריים או קושי להרות.

בעשור האחרון חלה התקדמות משמעותית ביכולת לאבחן ולטפל בתסמונת אשרמן, בעיקר הודות לשימוש בהיסטרוסקופיה מתקדמת ולפיתוח גישות טיפוליות המשלבות ניתוח עדין עם תמיכה הורמונלית ושיקום רירית הרחם. אבחון מוקדם והתערבות נכונה מאפשרים במקרים רבים שיפור משמעותי במבנה חלל הרחם, חידוש הדימום הווסתי והגדלת הסיכוי להריון תקין. לכן, מודעות לתסמונת, לגורמי הסיכון שלה ולדרכי הטיפול האפשריות, מהווה חלק מרכזי בשמירה על בריאות האישה ועל פוריותה.

מהי תסמונת אשרמן וכיצד היא מתפתחת

תסמונת אשרמן מוגדרת כהיווצרות הידבקויות תוך רחמיות, כלומר אזורים שבהם דפנות הרחם נדבקות זו לזו עקב היווצרות רקמת צלקת במקום רירית רחם תקינה. במצב תקין, רירית הרחם מתחדשת מדי חודש בתגובה להורמונים, אך כאשר שכבת הבסיס של הרירית נפגעת, תהליך ההתחדשות נפסק ובמקומו נוצרת רקמה סיבית שאינה מתפקדת. תהליך זה משנה את מבנה חלל הרחם ועלול לפגוע ביכולת שלו לקלוט הריון ולהחזיק בו.

ברוב המקרים, התסמונת מתפתחת לאחר טראומה מכנית לרחם, כאשר הגורם השכיח ביותר הוא גרידה של חלל הרחם, במיוחד לאחר לידה, הפלה או הפסקת הריון. בתקופות אלה רירית הרחם רגישה במיוחד, ופגיעה בה עלולה לגרום לנזק עמוק לשכבת הבסיס. הסיכון עולה כאשר מדובר בגרידות חוזרות או בגרידה שבוצעה על רקע זיהום רחמי. בנוסף, גם ניתוחים גינקולוגיים תוך רחמיים, כגון כריתת שרירנים או פוליפים, עלולים במקרים נדירים לגרום להתפתחות הידבקויות.

עם הזמן, אזורי הצלקת עלולים להתרחב ולהחמיר, ולהוביל להיצרות משמעותית של חלל הרחם ואף לסגירה חלקית או מלאה שלו. חומרת התסמונת נקבעת לפי היקף ההידבקויות, מיקומן והמידה שבה הן פוגעות ברירית הרחם התפקודית. הבנה של מנגנון ההתפתחות חשובה לא רק לצורך אבחון, אלא גם לצורך תכנון טיפול שמטרתו לשמר או לשקם את מבנה הרחם ככל האפשר.

גורמי סיכון מרכזיים לתסמונת אשרמן

הגורם השכיח ביותר הוא גרידה של חלל הרחם, אך קיימים גורמי סיכון נוספים שיש להכיר, במיוחד בקרב נשים בגיל הפוריות.

הליכים גינקולוגיים וזיהומים

ניתוחים תוך רחמיים, כגון כריתת שרירן או פוליפ, עלולים במקרים נדירים לגרום להידבקויות. גם זיהומים רחמיים חמורים, כולל שחפת גינקולוגית במדינות מסוימות, תוארו כגורם אפשרי להתפתחות התסמונת.

תסמינים אפשריים והשפעתם על איכות החיים

הביטוי הקליני של תסמונת אשרמן משתנה מאישה לאישה ותלוי בהיקף ההידבקויות ובמיקומן.

שינויים במחזור הווסת

נשים רבות מדווחות על וסת מועטה מאוד, היעדר וסת או כאבים מחזוריים ללא דימום. מצב זה נובע מכך שרירית הרחם אינה מתפתחת כראוי.

פגיעה בפוריות ובהריונות

תסמונת אשרמן עלולה לגרום לקושי להיכנס להריון, להפלות חוזרות או לסיבוכי הריון כמו שליה נעוצה. מחקרים מראים כי בקרב נשים עם אי פריון על רקע רחמי, שיעור תסמונת אשרמן נע בין 2 ל-5 אחוזים, אך השכיחות עולה משמעותית לאחר גרידות חוזרות.

אבחון תסמונת אשרמן – שלב קריטי בדרך לטיפול

אבחון מדויק הוא הבסיס לבניית תוכנית טיפול יעילה. שילוב של תלונות קליניות עם בדיקות הדמיה מאפשר להגיע לאבחנה ברורה.

היסטרוסקופיה אבחנתית

היסטרוסקופיה אבחנתית נחשבת כיום לבדיקה המדויקת ביותר לאבחון תסמונת אשרמן. הבדיקה מאפשרת הסתכלות ישירה על חלל הרחם, הערכת היקף ההידבקויות ולעיתים גם טיפול באותו המעמד. מידע נוסף בנושא ניתן לקרוא במאמר על בדיקות גינקולוגיות מתקדמות באתר.

בדיקות משלימות

אולטרסאונד תלת ממדי או צילום רחם יכולים לרמז על קיום הידבקויות, אך הם אינם מחליפים היסטרוסקופיה. בספרות הרפואית מודגש כי אבחון מוקדם משפר משמעותית את תוצאות הטיפול והשיקום הרחמי.